מוזמנים לשמוע מגוון הרצאות מטובי המרצים, כולן בסימן משחקים!
אודיטוריום נוער שוחר מדע
1. 21:00-20:15 – פרופ' אמריטוס יוסף רינות: "סטטיסטיקה כמשחק" - מדוע נהוג לקחת מדגמים מקריים, או להקצות באופן מקרי לקבוצת טיפול וביקורת
ולסמוך על מקריות במקום לתכנן מדגם יעיל? ניתן לראות בעיות אמידה בסטטיסטיקה כמשחק בין סטטיסטיקאי שמנסה להעריך את המציאות,
למתחרה שמנסה להסתיר אותה. במסגרת זו ובכלים של תורת המשחקים שיוסברו בהרצאה ניתן להסביר מדוע ואיך משתמשים במקריות במחקר.
2. 22:00-21:15 – פרופ' אורנה קופרמן: "שימושים של תורת המשחקים במדעי המחשב" - כששולחים הודעות ברשת תקשורת, משתמשים שונים משתמשים
במשאבים משותפים (ערוצי התקשורת). בחירת המסלול שבו נשלחת הודעה שקול למציאת אסטרטגיה במשחק. בהרצאה נראה את הקשר הזה
ונדבר על שיווי משקל נאש (Nash Equilibrium) וההיבטים השונים של העובדה שמשתמשים שונים ואנוכיים חולקים משאבים משותפים.
3. 23:00-22:15 – עדי געש: "גיימיפיקציה בתחומי חינוך" - מעבר על עקרונות הגיימפיקציה והמחשה של שילובם ותרומתם בתחום החינוך.
אולם כניסה בית ברטר
1. 20:00-19:15 - פרופ' נעם ניסן: "מדעי המחשב - משחקים כלכליים באינטרנט: שידוכים ומכרזים" - "תורת המשחקים האלגוריתמית" הינו תחום מחקר
שנולד לפני כ-15 שנה ומטרתו להגיע להבנה ותכנון יותר טובים של מערכות מחשבים באינטרנט על ידי שילוב של תובנות מתחום מדעי המחשב עם
אלו מתורת המשחקים וכלכלה. אדבר על שתיים מהדוגמאות בסיסיות המניעות את התחום: (1) מכרזים: מהפלא הפשוט של היד
הנעלמה בפעולה ועד למכרזי פרסום במנועי חיפוש. (2) שידוכים יציבים: מבגידות בנישואים ועד להשמת תלמידים לבתי ספר.
י
2. 21:00-20:15 – פרופ' חנן יניב: "למידה הרפתקנית – למידה מתוך צורך אותנטי" - משחקי הרפתקאות הם מקור בלתי נדלה של אנרגיות למידה (מוטיבציה).
האם ואיך אפשר לרתום אותם גם לסביבת למידה בית ספרית?
3. 22:00-21:15 – פרופ' אלישבע באומגרטן: "משחק ילדים: תרבות וחינוך באירופה של ימי הביניים" - במה שחקו ילדים בעבר וכיצד משחקים אלה פיתחו
מיומנויות שנחשבו לדרושות בחברה ושיקפו את אלה ששחקו בהם? בהרצאה זו נחזור אל צפון אירופה בימי הביניים ונבחן את משחקי הילדים (וגם
קצת את משחקי המבוגרים) בכדי להבין דגשים תרבותיים מן העבר.
4. 23:00-22:15 - פרופ' יונתן לוינשטיין: "למידה מכישלון, בכדורסל ובכלל" - בני אדם, כמו גם בעלי חיים, משנים את התנהגותם בתגובה להצלחותיהם
ולכישלונותיהם. אנחנו חוזרים על החלטות שהוכיחו את עצמן כמוצלחות, ונמנעים מחזרה על החלטות שהובילו לכישלון. ככלל, למידה זו מועילה
בזיהוי חוקיות שבתבניות חוזרות, אולם לעתים היא עלולה להטעות ולזהות בטעות תבניות שאינן קיימות. בהרצאה אתאר את המנגנונים העצביים
העומדים בבסיס למידה זו ואדון בהצלחה ובכישלון הלמידה הזו באמצעות ניתוח ההתנהגות של שחקני כדורסל מקצוענים. לסיום אראה כיצד
התוצאות רלוונטיות גם להחלטות רפואיות.
חדר מחשבים (בלמונטה)
1. 21:00-20:15 – ד"ר רונה אבישר-לואיס: "המשחק ומשמעותו בתקופת המקרא" - בדומה לילדים בימינו, סביר להניח שגם ילדים בעבר היו מוּנעים על ידי
דחף ורצון לשחק ולהשתעשע, ומשחקים היו חלק בלתי-נפרד מעולמם. משחק ילדים, על שני רכיביו העיקריים – לימוד ושעשוע, הוא אחד הכלים
המכינים את הילד לחייו הבוגרים. והצורך לשחק הוא כה עז עד כי ילֹדים מאלתרים והופכים את כלי הבית לצעצועים. הצעצועים הם השרידים
החומריים שנותרו מפעילות המשחקים. אך האם אכן צעצוע שימש בזמנים קדומים גם ככלי חינוכי? מה היה טיבו של חפץ זה ומי הגדיר אותו –
ההורים והמבוגרים או הילדים? האם פעם היו לילדים צעצועים ייחודיים להם או שמא הם השתמשו בכלי הבית הרגילים למשחקיהם? על שאלות
אלו ועוד ננסה לענות ולהבין עד כמה המשחק היה חלק מהחינוך של הילדים.
2. 22:00-21:15 – מאור הבר: "משחמט בהודו, לגני הילדים בגרמניה ועד לפוקימון גו - מסע היסטורי בעקבות צעצועים עמם לומדים" - נסקור את נקודות
המפנה בהתפתחות הצעצועים החינוכיים, נכיר את התיאוריות שמאחוריהן, וננסה לחשוב לאן מועדות פנינו.
3. 23:00-22:15 - ד"ר רועי צזנה